גרעינים וזרעונים : החובזה והטמפה

החובזה, זאת העונה למצוא אותה בכל מקום. כן, כן, גם העירוניים מבינכם. היא לא רק בשדות- היא בפארק, בגינות ציבוריות וגם בסתם פיסות אדמה שעוד נשארו מיותמות. פשוט צריך לקטוף את העלים הצעירים (אלו שמרגישים הכי רכים ונעימים) לשטוף טוב ולהוציא את הגבעולים. ואז זה מוכן- לאידוי, להקפצה, לקציצות, לפשטידה. למעשה, כל מתכון שיש בו תרד, מנגולד, או כל עלה ירוק שלא יהיה תוכלו להחליפו בחובזה. וזה גם כיף- בבוקר לטייל לקטוף צרורולשים בכלי עם מים ואז בערב שחוזרים- יש מה לאכול. ועוד בזול. מה זה זול? בחינם. זה נהדר.

הטמפה, כמו הטופו, עשויה מפולי סויה, אך בשונה ממנו היא מעובדת פחות ועוברת תהליך התססה שהופך אותה קלה לעיכול ועשירה בסיבים תזונתיים. בזכות אותה התססה היא מכילה חלבון מלא ויש לה טעם מיוחד. בהתחלה קצת קשה לעבוד איתה, אבל כשמפצחים את הסוד אפשר לעשות איתה נפלאות, כמו למשל שניצל (לחתוך דק ולתת לה צריבה חזקה משני צדדיה על מחבת). את הטמפה, כמו הטופו מומלץ להשרות (בסויה וג'ינג'ר או שמן שומשום וצ'ילי) ובנוסף אפשר להוסיף אותה לתבשילים שם היא תספוג טעמים. הטמפה מגיעה קפואה ולפני העבודה יש להפשירה.

טמפה עם דלעת וחובזה על מצע של דגנים (מנה לשלושה- ארבעה אנשים)

חבילת טמפה קטנה (250 גרם) *

2 כפות מיסו

צרור גדול של חובזה (ולמי שמתעצל לקטוף- תרד או מנגולד)

חתיכה יפה של דלעת (בערך בגודל של חתיכת הטמפה)

2 כפות טחינה גולמית מלאה

מיץ מחצי אשכולית אדומה

חופן ג'ינג'ר כבוש

חצי ליים

שומשום שחור

קדימה: אחרי טיול הבוקר בו קטפתם צרור חובזה (או שירדתם לקנות תרד ב- am pm ) מוציאים את הטמפה מהמקפיא, חותכים לקוביות ומשרים בקערה עם 2 כפות מיסו שערבבתם עם 1/3 כוס מים רותחים. שמים את הטמפה לנוח במקרר. כשרעבים: מאדים (בסיר עם פרח אידוי, או במחבת רחבה עם מעט מים חמים) את החובזה עם חתיכות הדלעת למשך 5 דקות. בינתיים מקפיצים על אש גדולה את הטמפה עם הנוזלים של המיסו עד שהם מבעבעים. מוסיפים את מיץ האשכוליות ונותנים גם לו לבעבע ולהתאדות. הטמפה צריכה לקבל צריבה מהחום של המחבת, כשהיא מספיק צרובה וכל הנוזלים התאדו מוסיפים את הדלעת והחובזה ומקפיצים שוב 2-3 דקות. מכבים את האש ומעבירים לצלחות שבהם הנחתם אורז או תערובת דגנים מוכנה. מעל הכל מפזרים מעט טחינה גולמית, שומשום שחור וג'ינג'ר כבוש ומגישים עם חצי לימון.